חיפוש

חיפוש עפ"י נושאים:

חיפוש חופשי:

שאלה:

כיצד יש לנהוג לגבי מוצרים שונים בחו"ל בגלל בעיית הכשרות?

תשובה:

 

מוצרים שונים

אבקת ביצים הנוצרת בארה"ב מותרת כיוון שיש שם פיקוח ממשלתי לגבי סוג העופות, וכן מקפידים שלא ישתמשו בביצים המיובאות ממדינות אחרות. אין ללמוד מכאן היתר לתוצרת מדינות אחרות עד שיעשה בירור שגם שם יש פיקוח ממשלתי על כך.

בוטנים וגרעינים שקלה הנכרי מותרים באכילה, שהרי נאכלים גם כשהם חיים, וגם אינם עולים על שולחן מלכים.

ביצים - אם לא ניכר שמקורן בעוף טהור, נאמן בעל חנות להעיד שהם מעוף פלוני שהוא טהור, ואם הביצים נראות כביצי תרנגולות. ביצים מבושלות אין בהם משום בישולי עכו"ם.

גלידה - חנות גלידה המוכרת גלידות שיש בהן איסור וגלידות שאין בהן איסור, צריך לבקש מהמוכר שישטוף את הכף שבעזרתה הוא מוציא את הגלידה הכשרה. לכך די בשטיפה בלבד מכיוון שאין איסור נבלע בעודו קר.

גרעינים - ראה בוטנים.

דגים - הרוצה לקנות דג שאינו מוכר לו, יבדוק אם יש לו קשקשים, ואם אין לו - אסור לקנותם. דגים הנמכרים בלי עורם, ואי אפשר לבדוק אותם אם יש להם קשקשים, מותר לאוכלם רק אם הוא מכיר אותם ויודע שהם מין שיש להם קשקשים, או שיש להם הכשר מטעם רבנות מוסמכת. מותר לבקש לפתוח ולחתוך דג בחנות אם יש למוכר סכין המיוחדת לפתיחת דג מסוג זה. אולם אם אותה סכין משמשת גם לפתיחת דגים האסורים באכילה או שאר דברי איסור (כגון סרטנים, שבלולים וכדו') - אם אין מדובר בדג מלוח רשאי לחתוך את הדג, וקודם בישולו לרחוץ היטב כל אותם מקומות שנגע בהם הסכין. אולם דג מלוח שבולע את האיסור עקב חריפותו אסור לחתכו בסכין כזה.

חומוס - שקלאו נכרי אסור, מאחר ואינו נאכל חי.

חומרי ניקוי - מותר לרחוץ כלים בחומרי ניקוי שיש בהם דבר איסור, כיוון שאין הם ראויים כלל לאכילה.

חלב - על חלב עכו"ם ראה לעיל פרק עה. המטיילים בהודו מותר להם לשתות חלב פרות שם, אף על פי שרבים הם העובדים שם לפרה כעבודת אלילים.

מאכלי תינוקות - אסור להאכיל תינוק דבר איסור, וכן אסור לומר למטפלת נכרית שתאכילנו דבר איסור. ואין בזה הבדל בין תינוק שאינו מבין מאומה לבין תינוק שהגיע לגיל הבנה כלשהי. רק אם התינוק חולה קצת, ויש בהאכלתו משום רפואה, ואי אפשר להאכילו אלא מאכל שיש בו דבר איסור - אז מותר לומר למטפלת נכרית שתאכילנו.

ממתקים - אין לקנות ממתקים שיוצרו על ידי גויים, כגון מסטיק וסוכריות, אלא לאחר שהוברר שאין בהם תערובת של איסור. שוקולד של גויים אסור גם כשאין בו תערובת של איסור משום בישולי נכרים.

משחת שיניים - אם יש בה חשש תערובת איסור הרי הוא נפגם בבית החרושת, ועל כן יש להתיר להשתמש בה.

סבון - שיש בו תערובת של איסור מן החי מותר להתרחץ בו כיוון שטעמו של האיסור פגום.

סרדינים - שנעשו על ידי גויים ויש בהם סנפיר וקשקשת מותרים ואין בהם משום בישולי עכו"ם אם הם דגים קטנים. אך יש לברר ולוודא שאין בהם שמן אסור.

ערמונים - מותרים, כי אפשר לאכול אותם חיים.

פיסטוק חלבי - ראה בוטנים וגרעינים.

קוסמטיקה - מוצרי קוסמטיקה שיש בהם איסור נראה שאסור למרוח אותם על השפתים, שמא ילקק אותם, והרי אינם פגומים כל כך. אבל מותר למרוח מוצרי קוסמטיקה על הגוף, שהרי אינם ראויים לאכילה.

שימורי פירות וירקות, ליפתנים וכד' שנעשו על ידי נכרים, מותרים באכילה מצד בישולי עכו"ם, שהרי נאכלים גם כשהם חיים. אבל יש לבדוק שלא יהא רשום על הקופסה ג'לטין או גליצריד. נראה שצריך גם לוודא מהי התרכובת של החומר המשמר שמוסיפים בבית החרושת.

שמן העשוי מן הצומח מותר לקנותו, והנכרי נאמן להעיד על מקור השמן, ועל פי עדותו מותר לאוכלו אפילו בפסח. אמנם אם כתוב על המוצר שאחד ממרכיביו הוא שמן מן הצומח (vegetable oil) אין לסמוך על כך שאכן אין בו כלל שמן מן החי, אלא שרובו מן הצומח ועל מיעוטו אין היצרן רוצה להתחייב בכתב על תוית המוצר. אך אם כתוב שמן טהור מן הצומח (pure vegetable oil) אפשר לסמוך על כך.

תפוחי אדמה שבישלם גוי במים או אפאם בתנור, יש שכתב שיש בהם משום בישולי עכו"ם.

תרופות מצופות במיני מתיקה (שוקולד או סוכר), אם ידוע שהציפוי יש בו דבר איסור יש להמנע מלקחת תרופה כזו. אם יש ספק בדבר, התרופה מותרת. עצה טובה היא לעטוף את התרופה בניר דק ולבולעה עם הניר, ואז הדבר מותר אפילו אם יש בציפוי איסור ודאי.

 כמו ראה באתר זה עוד רשימה

פוסק: הרב שלמה מן ההר - ייעוץ הלכתי

ספר: צידה לדרך - מהדורת תשס"א, מכון צומת

מקור: פרק עט

תשובה נוספת:

מצרכים המקובלים ככשרים ואינם צריכים בדיקה - ישנם מצרכים שמקובל לרכשם גם כשאין עליהם כל סימון של כשרות. ברשימה זו יופיעו שני סוגי מצרכים: כאלה שאין בהם כל חשש, וכאלה שניתן לרכשם רק למסתפקים בכשרות רגילה.

■ מצרכים שניתן לרכשם ללא כל חשש - מים מינראליים ללא תוספות; סוכר; מלח; קפה שחור; קפה נמס – ללא טעמים נוספים, ולא נטול קפאין; תה רגיל וכן תה מצמחים אחרים ללא תוספת טעם. כל אלה, אם הם נמכרים בטהרתם ללא תוספים ניתן לרכשם ללא הכשר. במקרה שמוסיפים להם טעמים שונים, אנו נכנסים למצב מסופק כפי שהתבאר בפרק על תוספי המזון. קטניות יבשות כגון: אורז רגיל (לא 'קל בישול', שכבר עבר בישול על ידי גויים וממילא נאסר), שעועית יבשה, אפונה יבשה, עדשים, פול, קינואה וכדומה; דבש נקי וטהור; שמן זית (עדיף להשתמש בשמן כתית, שנקיותו מחומרים אחרים מובטחת יותר); ביצי תרנגולות (לעתים משווקות בחו"ל גם ביצים מעופות אחרים, ואז צריך לוודא שהעוף טהור); סויה וטופו שאינם מבושלים; תבלינים ללא תוספות, כמו פלפל שחור, אורגנו וכדומה, כל אלה מותרים באכילה גם אם אין עליהם סימון כשרות כלשהו.

דגני בוקר ללא חלב או טעמים אחרים - בדרך כלל הם כשרים גם ללא סימון כשרות.[1]  אם הם עשויים מחמשת מיני דגן הם נכנסים לקטגוריה של חשש איסור ''חדש'' כפי שנתבאר לעיל בדיון על הלחם והם אסורים בהתאם למפורט שם.

מיץ פירות טרי (ללא תערובת חומרים) – מותר, כמבואר לעיל לגבי פירות וירקות בחו"ל מלבד מיץ ענבים טבעי שאסור.

פירות יבשים - מקובל שהמשמש המיובש ותאנים יבשות כשרים לאכילה ללא חשש (כמובן יש לבדקם מחרקים, כמו בתוצרת כשרה בארץ). לגבי צימוקים, צריך לשלול משיחה חיצונית בשומן מן החי. אם קונים צימוקים בתפזורת, שאין אפשרות לדעת את מקורם, ניתן להסתמך על הכלל שהולכים אחר הרוב, ורוב הצימוקים בעולם נמשחים בשמן כשר. תמרים ניתן לרכוש ללא חשש (אם הם מארץ ישראל, צריך לוודא שיש סימון של הפרשת תרומות ומעשרות, או להפריש בלי ברכה). באגוזים, שקדים וכדומה מתוצרת חו"ל אין חשש כדלעיל; גרעינים קלויים עם מלח (במים ולא בשמן), מותרים. 

--■ משקאות קלים - קוקה-קולה (כולל דיאט), פפסי, שוופס, סודה (ללא תוספות). בירה, ספרייט – מקובלים ככשרים בכשרות רגילה.

■ מוצרים שניתן להשתמש בהם למסתפקים בכשרות רגילה - תבלינים למיניהם ללא תוספות מוחזקים ככשרים, אך לא ל'מהדרין', מחשש שמא יש בהם תוספים בעייתיים. מכיוון שזהו רק ספק, ואנו מניחים שגם אם הוסיפו בהם חומר בעייתי הוא ודאי בטל בששים, הרי הם כשרים מן הדין.   

פוסק: הרב אלישיב קנוהל והרב שמואל אריאל

ספר: ואכלת - ושבעת

מקור: פרק יג עמוד 245

הלכה למעשה יש להתייעץ עם מורה הוראה

חפשו עוד ב: חוץ לארץ

חזרה לדף הקודם
הרשמה להלכה יומית
שם:
דוא"ל:
שליחה