חיפוש

חיפוש עפ"י נושאים:

חיפוש חופשי:

שאלה:

כיצד חולה סוכרת יחליף בשבת מיכל אינסולין או סוללה חדשה?

תשובה:

החלפת מיכל אינסולין או סוללה חדשה בשבת[1]

מותר להחליף את מיכל האינסולין או סוללה חדשה בשבת אם יש בכך צורך, מפני חשש סכנה[2]. אבל אם יכול, יש להחליף את מיכל האינסולין או את הסוללה לפני השבת כדי שלא יצטרך להחליפם בשבת. וכן אם נגמרה הסוללה או מיכל האינסולין זמן מועט לפני יציאת השבת ואפשר לדחות את ההחלפה לאחר השבת בלי שהדבר יסכן את החולה – יש לדחותה למוצאי שבת[3].



[1].   אם במהלך השבת המשאבה צפצפה או רטטה כדי להתריע שהסוללה חלשה או שהמיכל עומד להתרוקן, לכאורה אין היתר ללחוץ ולכבות את ההתרעה (כי הדבר כרוך בלחיצה על כפתור דיגטלי), אלא אם יש בזה צורך, לדוגמא כדי לראות כמה אינסולין נשאר כדי להיערך בהתאם.

[2].   החלפת הסוללה ומיכל האינסולין כרוכה בלחיצות כפתור דיגטלי במכשיר, ומכל מקום מותר מפני חשש פיקוח נפש שיכול להיגרם מחוסר באינסולין. אך יש לדעת שבדרך כלל מתחילת ההתרעה של סוללה חלשה יש לפחות 24 שעות עד שהסוללה מתרוקנת. ולכאורה יש להסתפק בדין זה, שכן בדרך כלל חולי סוכרת המחוברים למשאבת אינסולין מחזיקים בביתם גם מזרקי אינסולין לעת הצורך. ואם כן מכיוון שיש פתרון, להשתמש במזרק עד מוצאי שבת מבלי לחלל שבת ומבלי להיכנס לפיקוח נפש, לכאורה כך צריך לעשות וכמו, שכתבו בהערה 79 ובנספח ב', עיין שם. ויש לחלק ולומר שמכיוון שאפשר ללחוץ על המשאבה בשינוי, וזהו רק איסור דרבנן, יש להקל בזה, כמו שכתב המשנה ברורה (סימן שכח ס"ק יד ובביאור הלכה ד"ה כל, וכן פסק השמירת שבת כהלכתה פרק לב ס"ק כג-כד) שכל דבר שרגילים לעשות לחולה המסוכן הנוגע לרפואתו אף שאין במניעתו מן החולה כדי להחמיר את מצבו עושים אותו אם יש בו רק איסור דרבנן. והכנסת סוללה חדשה לתוך המכשיר דומה להכנסת שרוך חדש בנעל שאסור גם כן מדרבנן (עיין שמירת שבת כהלכתה פרק מ הערה פ) ואף שהוסיף שם שיתכן והוא ספק איסור תורה משום בונה, עיין שם בהערה שכתבנו שלמעשה בעניין זה יש להתיר גם איסורי דאורייתא בגלל חשש סכנה. אמנם יש לדעת שהסוללה הריקה היא מוקצה ואסור לטלטלה ולכן יש להניחו מיד או לזורקו לפח כשהסוללה עודנו בידו כמבואר במשנה ברורה סימן שח ס"ק יג בשם המגן אברהם. ואף אם הסוללה אינה ריקה לגמרי שיתכן והיא ככלי שמלאכתו לאיסור, מותר לטלטלו רק לצורך גופו ומקומו. עיין בשמירת שבת כהלכתה (פרק לד הערה קיב).

[3].   משנה ברורה (סימן שכח ס"ק טו) ועיין בשמירת שבת כהלכתה (פרק לב ס"ק כג, כז) ובמנחת שלמה (חלק א סימן ז סוף ענף א) ובילקוט יוסף (סימן שכח ס"ק צח) והוא הדין באיסור דרבנן כמבואר במשנה ברורה (שם ס"ק מו) לעניין חולה שאין בו סכנה ואין סברה לחלק כיוון שאינו צריך להחלפה בשבת. ויש להסתפק אם במהלך השבת החולה שם לב כי המיכל התרוקן מהר מכפי שחשב או שהסוללה התרוקנה וכדו' ויהיה צורך להחליפם עוד קודם צאת השבת, האם רשאי להחליפו קודם שהגיע מועד החלפתו, שהרי מה לי עכשיו מה לי אחר כך? הרי בלאו הכי יצטרך לחלל שבת, או שמא אין להקדים את חילול השבת (שהרי כשמחליפים את מיכל האינסולין יש צורך ללחוץ על כפתורים, ויש בדבר איסור שבת מדרבנן או איסור תורה לפי חלק מהפוסקים) ועליו להמתין עד שיתממש הצורך בביצוע האיסור, ואז יהיה מותר משום פיקוח נפש, מה שאין כן אם יקדים את האיסור, שכן יעשה איסור בזמן שאין פיקוח נפש? (ועיין גם בהערה 51 ו- 81)..

      ויסוד הספק הוא איזה מצב מגדיר את הרגע הנתון כפיקוח נפש הדוחה את כל התורה. האם האיסור הותר רק ברגע שבו אי עשיית האיסור יגרום סכנת נפשות או שמא ברגע שבו יודעים בבירור כי יש צורך לעשות מלאכה זו בשבת הותר האיסור, אף על פי שהסכנה עוד לא הגיעה. חקירה זו מסתעפת גם באופן נוסף: אף אם נניח שהותר לחלל עתה שבת עבור פיקוח נפש שיתרחש בעוד שעות אחדות ביום השבת, יש לדעת אם האיסור הותר דווקא אם החולה נמצא כעת במצב מסוכן או שמא גם אם ידוע בבירור כי אדם בריא יהיה עוד שעות אחדות במצב של חולי, כגון יולדת העתידה בבירור ללדת במהלך השבת, מותר כבר כעת לעשות את הפעולות הנחוצות עבורה.

      הנצי"ב (העמק דבר במדבר יז, יב) סבר כי אין כל מניעה להקדים חילול שבת שממילא אמור להתבצע בשבת זו. לא זו בלבד, אלא שלדעתו פעמים שעדיף וראוי להקדים את חילול השבת (עיין בעמוד 72 ובהערה 202 מה שכתבנו בזה).

      ברם, הביאור הלכה (סימן שדמ ד"ה מצומצמת, ובספר מחנה ישראל סוף פרק ה) הסתפק בשאלה זו, וכתב שאיש צבא שהוצרך מטעם הממשלה לעשות מלאכה דאורייתא ויוכל לעשות זאת בערב שבת, אלא שלא היה לו פנאי בכל היום עד בין השמשות, מוטב לו לעשות את המלאכה למחר, אף שאז הוא יום שבת בוודאי, כיוון שאז הוא מוכרח לעשות זאת ואין עליו איסור, מה שאין כן אם יעשה המלאכה בבין השמשות הרי הוא ספק מחלל שבת ברצונו. אמנם סיים שם בצריך עיון. ובספר מחנה ישראל שם הוסיף עוד נימוק, שמא עד מחר יתבטל האונס לחלל שבת. ויעויין בשאלה זו בתורת היולדת (פרק יא הערה א), ושם כתב הרה"ג יצחק זילברשטיין שייתכן לומר שבחולה מודה הביאור הלכה לנצי"ב, משום שההיתר בביאור הלכה חלוק מההיתר לחולה, מפני שלאיש צבא מותר לעשות מלאכה מדין אנוס, ולכן אם יחלל שבת שהוא עדיין אינו אנוס לכך, הוא נחשב לעושה ברצון וחייב. מה שאין כן חולה שהותרה הצלתו מדין מצוות הצלה שדוחה את כל התורה כולה, שנאמר ״וחי בהם", בזה ייתכן שאף שאפשר להמתין, מותר להקדים. אולם מדברי הביאור הלכה שהביא ראיה מההולך במדבר, משמע דגם ברפואה והצלת נפשות אסור להקדים.

      לעומת זאת הגר"מ פיינשטיין (שו"ת אגרות משה אורח חיים חלק ג סימן סט) חולק על הנצי"ב. ולדעתו אין להקדים כלל את חילול השבת, אלא יש לבצעו בעתו. וטעמו הוא שיש להמתין שמא יתרחש דבר מה ולא יהיה צורך לחלל את השבת אף שהוא שלא כדרך הטבע. אך זה כשהוא בגדר בריא, אך כשהוא כבר בגדר חולה מסוכן – נראה שאין בעיה להקדים כשיש בזה צורך מסוים. וכך כתב באגרות משה (אורח חיים חלק ד סימן קכא. ורעיון דומה לחלק בין גדר בריא לחולה שכבר נדחתה בשבילו השבת עיין במנחות עב סוף ע"א) וכבר הזכרנו את דברי השמירת שבת כהלכתה (פרק לב הערה ב) בשם הגרש"ז אוירבך שאם הרודף כבר נמצא בגוף האדם, הרי זה בכלל פיקוח נפש שמחללים עליו את השבת. ולכן מותר להקדים את האיסור. וכתבנו שכן דעת הגרי"י נויבירט והגרש"ז אוירבך בעמוד 72 ובהערה 202).

      ובספר הלכה ורפואה (חלק ד עמוד קעג) מובא כי הגרי"ש אלישיב הורה כי אם יש צורך מותר להקדים את חילול השבת ולבצע את הפעולה מוקדם יותר. וכן כתב הילקוט יוסף (שבת סימן שכח סעיף קכח). ועיין בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ח סימן טו פרק ט אות ז) שדן אף הוא בשאלה זו, והביא שם את דעת הרש"ש שאם בין כך נצטרך לבצע חילול שבת לצורך רפואתו, אין כל מניעה להקדימו, ובזה אמרינן "הזריז הרי זה משובח". והביא שם גם את דעת החולקים. ובסופו סיכם וכתב שכל המורה להקל בכל הדינים האמורים, אין מזחיחין אותו.

      ויש לדעת שכל האמור הוא כשיודעים בבירור כי יש צורך להחליף את מיכל האינסולין או הסוללה בשבת, ובלבד שאין בדחייה חשש סכנה. ברם, אם יש ספק אם יצטרך להחליף את הסוללה או המיכל, נראה שיש להמתין עד שזה יתברר בוודאות (אלא אם יש בהמתנה חשש פיקוח נפש, אז מותר להקדים ולמנוע את הסכנה). ואם יש לו מספיק אינסולין עד מוצאי שבת, אבל החולה יצטרך להימנע מלאכול פחמימות עד מוצאי שבת, עיין מה שכתבנו בזה בהערה 133.

פוסק: הרב אליקים בנימין ונגר

ספר: סוכרת והלכותיה

מקור: שבת עמודים 43-55

הלכה למעשה יש להתייעץ עם מורה הוראה

חפשו עוד ב: שבת

חזרה לדף הקודם
הרשמה להלכה יומית
שם:
דוא"ל:
שליחה