חיפוש

חיפוש עפ"י נושאים:

חיפוש חופשי:

שאלה:

באלו תנאים יהיה מותר בעת הצורך לאכול במסעדה צמחונית בחו"ל?

תשובה:

מסעדות צמחוניות
האם ניתן לאכול במסעדה שהיא על טהרת הצמחונות ואין בה שום שימוש במוצרים מן החי? התשובה היא שבאופן כללי גם במסעדה כזו אין לסעוד, משום שרבים ממרכיבי המזון שם עלולים להיות אסורים. לדוגמא: בלחם עלולות להיות בעיות כשרות (כדלקמן), לעתים הם משתמשים בחומץ יין שחלה עליו גזירת 'סתם יינם', בגבינות ובמוצרי החלב קיימות בעיות כשרות (עיינו לקמן), וכמובן שהבישול באותן מסעדות אסור מדין 'בישולי נכרים'.

בשעת הצורך ניתן לאכול במסעדה כזו גם תבשילים, בתנאים הבאים:

א. לבדוק שאין משתמשים שם בתוספי לוואי, אלא בירקות ובתבלינים טבעיים כמו מלח זעתר וכדומה.

ב. כאשר אין חשש שהשתמשו בכלי הבישול גם לדברים אסורים. אם אין ודאות בעניין זה, ייתכן והפתרון הוא להצטייד בסיר משלך ולבקש שיבשלו בעבורך בסיר זה.

ג. אין משתמשים שם ביין או בחומץ בן יין.

ד. אם משתמשים במוצרי חלב לצורך הבישול – יש לוודא שהם כשרים, כמבואר לקמן.

ה. שיהודי ישתתף בבישול, כגון: בחישת התבשיל בעת הבישול (בשלב התחלתי, לפני שהגיע לשליש הבישול) או הנחת הסיר על גבי האש. לאשכנזים ניתן להסתפק גם בהדלקת האש. בשבת כמובן לא ניתן להשתתף בבישול, וגם אין ליהנות מבישול שעשה גוי לצורך יהודי, ועל כן יש להתארגן עם אוכל שהוכן מערב שבת.

   הערה: אם מדובר באוכל כשר שאיננו אסור בגזרת בישולי נכרים (עיינו לקמן סע' ו,ז), והגוי בישל בשבת את האוכל הזה בשביל גויים, בשעת הדחק מותר ליהודי ליהנות ממנו[1] (וישלם עליו במוצאי שבת).

ו. אם התבשיל מורכב רק ממאכלים הנאכלים גם כשהם חיים, אין צורך בהשתתפות היהודי בבישול.

ז. מאכלים עממיים הנמכרים גם בקרן הרחוב, כמו: גרגרי חומוס, קלחי תירס, סרדינים וכדומה, אינם אסורים באיסור ''בישולי גויים'', ואם הם כשרים מצד עצמם ניתן לאוכלם. (עיינו עוד בפרק מאכלים המיוצרים ע''י גוי עמ' 231).

   במקרים אלו, שבהם הבישול נעשה שלא על פי בקשת היהודי אלא הוא בא לרכוש מוצר שכבר הוכן ממילא, ניתן גם להקל לגבי כשרות כלי הבישול. כל עוד לא ידוע שהשתמשו בכלי לאיסור ביממה האחרונה, ניתן להניח שלא נעשה כך, והתבשיל מותר באכילה.[1] אך כמובן, יש לוודא שכל מרכיבי התבשיל עצמו הם כשרים.

ח. נקודה ירוקה - (במזרח, בעיקר בהודו) ישנם מוצרים המסומנים בנקודה ירוקה, כסימון לכך שאין בהם רכיב מן החי, והם עשויים רק מהצומח. אם הם לא מבושלים הם כשרים בכשרות רגילה, לאחר שווידא שאין בהם יין או חומץ. 

פוסק: הרב אלישיב קנוהל והרב שמואל אריאל

ספר: ואכלת - ושבעת

מקור: פרק יג עמוד 237

תשובה נוספת:

פירות וירקות:
בדרך כלל ניתן לרכוש פירות וירקות שאינם מעובדים בחו"ל ללא חשש. ההסבר לכך הוא:

■ פירות וירקות שגדלו בחו"ל פטורים מתרומות ומעשרות.

■ איסור ערלה נוהג גם בחו"ל, אפילו בגידולים של גוי, ועל כן פירות האילן שחנטו קודם השנה הרביעית לנטיעת האילן אסורים באכילה, אלא שעל פי ההלכה - ספק ערלה בפירות שגדלו בחו"ל מותר. כיוון שאנו קונים את הפירות בחנות, אין לחשוש לערלה, שהרי בחנות כבר לא ניתן לדעת אם הפרי הוא ערלה או לא, וזהו ספק. אפילו אם קונים את הפירות בסמוך לשטח הגידול, הרי הם מותרים, כל עוד לא ברור שהם נקטפו מעצי ערלה.

■ איסור כלאי הכרם גם הוא נוהג בחו"ל, אולם גם לגביו הדין הוא שספק כלאיים מותר, ולפיכך מותר לקנות ענבים וירקות אפילו בסמוך לשטח הגידול, כל עוד לא ראינו שהם גדלו בסמיכות זה לזה.[1]

■ איסור הרכבת אילן נוהג גם בחו"ל, אולם אפילו בארץ ישראל הפירות שצמחו מהרכבה כזו אינם נאסרים באכילה.[1]

■ איסור כלאי זרעים אינו נוהג כלל בחו"ל[1] (וגם בארץ ישראל אין היבול נאסר באכילה).

שימורי פירות וירקות:
שימורי ירקות ופירות - בשימורים של פירות וירקות עלולות להיות שתי בעיות: א. בישולי גויים. ב. תוספים שונים העלולים להיות לא כשרים. למעשה, ניתן להתירם בשני תנאים: א. שמדובר בפרי או בירק הראויים לאכילה גם כשהם חיים או שאינם נחשבים למאכל חשוב ומכובד (באלו אין איסור בישולי גויים). ב. כאשר יש בהם רק תוספת של חומרים כשרים, כגון מים, סוכר, מלח.
שימורי זיתים ומלפפונים מותרים, אם אין בהם חומץ המופק מיין. וכן שאר כבושים שאינם מבושלים, אין בהם איסור בישולי גויים, וצריך לבדוק רק אם אין בהם תוספים אסורים.

פוסק: הרב אלישיב קנוהל והרב שמואל אריאל

ספר: ואכלת - ושבעת

מקור: פרק יג עמודים 241, 246

תשובה נוספת:

מתוך צוהר לכשרות בחו"ל - ראה קובץ מצורף

פוסק: הרב דוד סתיו והרב אורן דובדבני - ארגון רבני צהר

ספר: צהר לכשרות בחו"ל

מקור: הרב אורן דובדבני והרב סתיו

הלכה למעשה יש להתייעץ עם מורה הוראה

חפשו עוד ב: חוץ לארץ

חזרה לדף הקודם
הרשמה להלכה יומית
שם:
דוא"ל:
שליחה