חיפוש

חיפוש עפ"י נושאים:

חיפוש חופשי:

שאלה:

מה הן ההלכות סעודת מלווה מלכה?

תשובה:

סעודת מלוה מלכה

 

א.         לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת[1] במפה נקיה ובכלים נאים לצורך הסעודה כבשאר סעודות שבת,[2]ואפילו אינו מתכוון לאכול אלא כזית בלבד,[3] וזה כדי ללוות את השבת ביציאתו.[4] משל למלך שמלווין אותו ביציאתו. וזהו טעם הסעודה שקורין אותה מלוה מלכה.[5] וסעודה זו היא מדרבנן כסעודת ליל שבת[6]. וסעודת מצוה היא לכל דבר[7].

ב. יש אומרים שסעודה רביעית היא חובה.[8] ויש אומרים שאינה חובה אלא מצוה מן המובחר.[9] ונראה הלכה כדעה ראשונה שמצוה זו היא חובה.[10] אך דע שכל ענינה הוא משום כבוד ולא משום עונג כבשאר סעודות שבת.[11]

ג. סעודה שלישית שנמשכה עד אחרי שחשיכה, יש המקלין שהמכוון במחשבתו שתעלה לו במקום סעודה רביעית יצא ידי חובה.[12] ובזה יש למוד זכות על אותם ת”ח שאינם נזהרין בסעודה זו שסומכין על שמאריכין בסעודה שלישית עד חשיכה.[13] וראוי להחמיר בזה ולעשות סעודה רביעית בפני עצמה ואין להקל בזה כלל.[14] 

ד. יש לו לאדם להזדרז לעשות ולהכין הסעודה בעצמו ולא ע”י שליח שמצוה בו יותר מבשלוחו.[15]

ה. ולכן נראה שזה אף באדם עני שאין לו מה יאכל או באדם שבע ביותר שאין יכול לאכול כלל שיעשה כן, ואף שנפשו קצה  באכילה ושתיה, מכל מקום ידחוק עצמו, ובזה ינצל שלא יצטרך לאכול מאכלים ומשקים מי המרים לרפואה[16]. שכל זה הוא מכלל כבוד שמלוה המלך ביציאתו.[17]

ו. ומטעם זה יש שכתבו שנוהגים להדליק נרות אצל השלחן כמו בליל שבת שהוא מכבוד יציאת השבת שבכך מלווה המלך[18]. ויש לשמוח בסעודה רביעית כמו סעודת שבת.[19] ויש לומר פיוטים וזמירות בתוך הסעודה.[20]

ז. מאד מאד יש לו לאדם להיזהר ולהשתדל לעשות סעודת מלוה מלכה בכל מוצאי שבת, שכן אמרו חז”ל: אבר מיוחד יש באדם ונסכוי שמו ואינו נהנה משום אכילה רק ממה שאוכל במוצאי שבת בסעודת מלוה מלכה,[21] ובפרט לפי מה שאמרו בזוהר הק’ שכל מי שאינו מקיים סעודה רביעית כאילו לא קיים סעודה שלישית.[22]

ח. קודם שיטול ידיו לסעודה יעמוד[23] ויאמר הנוסח אתקינו סעודתא… דא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא רגלא רביעא כו’.[24] ויאמר כן בקול רם.[25] ונוהגים לומר נוסח זה ג’ פעמים[26] ומשום שסעודה זו מדברי סופרים וצריכים חיזוק.[27] וטעם לסעודה זו שנקראת על שם דוד המלך ע”ה עיין בהערה.[28]

אכילת פת

ט. לכתחילה יש לקיים סעודה זו בפת.[29] ומצוה לאכול יותר מעט מכביצה (60 גרם) כדין שאר סעודות שבת.[30]ומ”מ מי שקשה לו לאכול לחם יאכל לפחות מיני מזונות. ואם א”א לעשותה במיני מזונות, יעשנה בפירות.[31] ויכווין ללוות את השבת ולהמשיך ברכה לסעודת החול ויאיר להם מקדושת השבת.[32]

י. מי שטבעו חלוש, אפשר שיצא ידי חובת סעודה זו ע”י שתיית קפה או תה.[33] ויש מי שכתב שבשעת הדחק יוצא ידי חובה גם בכוס של הבדלה.[34]

יא. גם מי שאינו רגיל להיזהר לעשות במשך שאר שבתות השנה לערוך ולסדר המפה והסעודה זו בפת אלא במיני דתרגימא ופירות וכיוצ”ב. מ”מ במוצאי שבת של עשרת ימי תשובה יש לו לאדם להדר לעשות כן וע”פ שיאכל כביצה או כזית פת כנזכר.[35]

יא* מותר להוציא בשבת מתוך המקפיא חלה קפואה, כדי להפשירה, ויהי’ אפשר לאוכלה בסעודה רביעית, ומה גם שהוא לצורך מצוה ואין להחמיר בזה.[36]

 

לחם משנה

יב.  יש לכתחילה להדר ולסדר שולחנו בסעודה זו על ב’ ככרות כבשאר סעודות השבת. אך לא יקח בידו אלא אחת.[37] ויש מי שכתב שיבצע על ב’ חלות.[38] והלכה כדעה ראשונה.[39]

יג. אדם שיש לו רק לחם משנה לסעודה ג’, יבצע עליהם אפילו שלא ישאר לו לחם משנה לסעודה רביעית[40] וכן אם נשאר לו חלה שלמה ופרוסה, ודאי שיבצע בסעודה ג’ על השלמה ויניח הפרוסה לסעודה רביעית.[41]

יד. אדם שאכל כזית מזונות במוצאי שבת וכלל לא התכוון בזה כדי לצאת ידי חובתו של סעודה רביעית יש להסתפק בזה אי יצא ידי חובתו.[42]

טו. יש לו לאדם להשתדל לאכול פת חמה או תבשיל חם וכן ישתדל לשתות משקה חם שזה מועיל לרפואה[43] אך מ”מ יש להזהר שלא יאכל פת חמה ממש לפי שהיא מתשת כוחו של האדם[44] ולכן ראוי שיחמם אותה שוב בתנור לאחר שכר נאפתה.[45]

אכילת בשר ושתיית יין.

טז. יש להדר ולהשתדל לאכול בשר[46] ולשתות יין בסעודה זו[47]. ומ”מ מי שאינו יכול לאכול בשר, יכול לאכול מאכלי חלב שגם יוצאים בזה ידי חובה.[48]  

יז. יש לו לאדם להשתדל להכין כל מוצאי שבת תבשיל חדש לכבוד הסעודה ולא רק לאכול משיירי סעודות שבת[49]וכן יהדר במאכל שתאב אליו יותר אע”פ שהוא ביוקר ואפי’ היו כמה מינים.[50]

יז* כשחל ראש חודש במוצאי שבת, וכן מוצאי שבת שחל בחול המועד, בסעודה רביעית יש להרבות בתבשיל נוסף מיוחד לכבוד סעודת ר”ח או סעודת חוה”מ כדי שיהא ניכר חשיבותם ומצותם.[51] ומ”מ אין צריך לאכול עוד כזית לכבוד ר”ח וחוה”מ – ובסעודה רביעית יוצא ידי חובת ראש חודש וסעודת חול המועד, ואין בזה משום מצות חבילות חבילות.[52]

יח. מי שלא אכל בשבת כלל כגון שהתענה בשבת תענית חלום או חולה וכן ה”ה ליום הכיפורים שחל להיות בשבת שחייבים להתענות בשבת. יש לו מ”מ לקיים מצות סעודת מלוה מלכה.[53]

יט. יש להמנע מלאכול בשר בסעודה רביעית בזמן תשעת הימים שנאסר באכילת בשר. ואפילו באדם שרגיל לאכול בשר בסעודה זו בכל מוצאי שבת, ואין צריך התרה למנהג טוב זה.[54] אמנם אם נשתייר לו בשר משבת חזון (שבת שלפני תשעה באב) שיכול לאכול משיירי הבשר שנשתייר מאותה שבת.[55] אלא שלכתחילה לא יעשה בעורמה להכין הרבה בשר לשבת כדי שישאר לו לסעודה רביעית.[56] ומ”מ אם עשה כן אין למחות בידו ויכול לאכול בשר זה במוצאי שבת חזון. בפרט באדם שרגיל לאכול במשך כל השנה בסעודה רביעית בשר.[57] ויש חולקים שבכל אופן מותר לכתחילה לאכול בשר בסעודה רביעית בתשעת הימים.[58]

כ. תשעה באב שחל להיות במוצאי שבת ויש חולה שהתירו לו לאכול בתשעה באב אף שחייב להבדיל על הכוס מ”מ אינו חייב בסעודה רביעית.[59]

כא. יום טוב חל להיות במוצאי שבת יש אומרים שירבה קצת בסעודתו יותר מהרגיל כדי לקיים בו מצות סעודת מלוה מלכה.[60]

כב. מי שלא קיים סעודה רביעית במוצאי שבת מכל סיבה שהי’ לו, אינו חייב להשלימה.[61] ומ”מ אם רוצה מהיות טוב לאכול ולכוון לשם סעודה רביעית אינו מן הנמנע שיש לו על מי לסמוך דאפשר שיוצא גם עד יום ראשון או יום ג’ כנזכר.[62]

יב. יש הנוהגים לאכול שום[63] בסעודה זו. וכן יש מי שנהג לאכול צנון.[64]

כג. יש המדקדקין לאכול דגים בסעודה רביעית[65]

כד. יש להמנע מלאכול ביצה במוצאי שבת בסעודה זו שאינו סימן טוב.[66]

כה. עני שאין לו מה לאכול  נותנים לו גבאי הצדקה ג”כ אוכל לסעודת מלוה מלכה.[67]

חיובה לנשים וקטנים

כו. גם הנשים חייבות בסעודת מלוה מלכה[68] ועוד יש ביותר לנשים להיזהר בזה שהוא סגולה נפלאה שלא יתקשו בלידתן, שיאכלו בכל מוצאי שבת איזה דבר לשם סעודת מלוה מלכה. ויאמרו בפה מלא “לשם סעודת מלוה מלכה” ואז תלדנה בקלות בע”ה יתברך.[69] וכן יש להנהיג כן אצל הקטנים שיאכלו סעודה רביעית.[70]

זמנה

כז. מצוה מן המובחר לאכול סעודה רביעית סמוך ליציאת השבת.[71] ואם אינו תאב עדיין לאכול ישתדל לאכול תוך ארבע שעות מיציאת השבת ומכאן ואילך לא עשה ולא כלום.[72] וי”א שתוך ד’ שעות הוא זמן שנחשב למצוה מן המובחר. ובנאנס וכדו’ עכ”פ לא יאחר מחצות.[73] וי”א שבדיעבד זמנה כל הלילה עד שיעלה עמוד השחר.[74] וכן ההלכה.[75]

כח. אדם שרגיל לאכול פת במוצאי שבת ופעמים הוא שבע ואינו יכול לאכול פת, עדיף שיחכה כמה שעות עד יבוא לו התאבון לפת, ועדיף מלהקדים הסעודה ולעשותה במיני מזונות או פירות.[76]

כט. אדם שישן במוצאי שבת קודם חצות שינת קבע והתעורר משנתו ורוצה לאכול סעודה רביעית. אם הוא קודם חצות יכול לאכול סעודה זו. ואם עבר חצות הלילה אין לאכול בזמן הזה כלל היות ואין לאכול אחר שישן שינת קבע.[77] ומ”מ נראה באדם שהיה חולה או חלש שהלך לישון וקם לאחר חצות מותר לו ואף נראה דמצוה עליו לעשות סעודה זו.[78] וי”א שבלא”ה מותר לו לאכול סעודה זו אפי’ לאחר עלות השחר.[79]

ל. ישתדל אדם שלא לעסוק במלאכת קבע קודם שיעשה סעודה רביעית, ואפי’ שלא יעסוק בתורה קודם סעודה זו משום שהנפש יתירה אינה הולכת לגמרי עד סעודת מוצאי שבת.[80] אך ודאי נראה פשוט שאם רואה שמתעכב סעודה זו, ילמד תורה וח”ו לא יבטל אפי’ רגע אחד.[81] ומ”מ נראה דלקפל הטלית שלבש בשבת קודש יכול לקפלה מיד לאחר הבדלה[82] ויש בזה משום מצוה.

לא. יש שנזהרים שלא לכתוב ספרי תורה ומזוזות ושאר פסוקים במוצ”ש משום סכנה ומ”מ לכתוב אגרת שלומים וכדו’ או ד”ת לית לן בה.[83] ומ”מ רוב העולם אין נזהרין בכל זה.[84]

לב. ולפיכך ראוי שילבש אדם בגדי שבת בסעודה זו, ולכן אין לו לאדם לפשוט בגדי שבת שלו לפני שסועד סעודה רביעית.[85] ויש שלא היו פושטים עד שהיו הולכים לישון או עד למחרת.[86]

לג. יש מקומות שנזהרות הנשים ביותר שלא לעשות מלאכה במוצאי שבת[87] ומ”מ זה רק עד חצות הלילה.

לד. אין לאדם להתענות בזמן מוצאי שבת ושעי”כ יפסיד סעודה רביעית. ולפיכך אדם שרוצה לעשות הפסקות בשביל תיקון עונות ורוצה לעשות סעודה המפסקת בשבת אחר מנחה סמוך לערב שבזה יפסיד סעודה רביעית. אין לו לעשות כן ואם עושה כן הוי זלזול גמור ואסור.[88]

לה. אין לומר וידוי במוצאי שבת עד שיעבור חצות, היות ועד חצות הלילה נמשכת קדושת השבת וכנזכר[89]

 

סעודת מלוה במוצאי יום טוב ויום הכיפורים

לו. במוצאי יום טוב אין נוהגים לעשות סעודת מלוה מלכה כבשאר מוצאי שבתות.[90] ויש שנהגו כן לאכול סעודה במוצאי יו”ט.[91] אבל מ”מ אין מזכירין את אליהו הנביא.[92]

לז. במוצאי יום הכיפורים אפשר שג”כ יעשו סעודה שהוא ג”כ כשאר מוצאי יו”ט לנוהגים כן לאכול סעודת מלווה מלכה כנזכר.[93]

 

אמירת מגדול בברכת המזון

לח. בסעודה רביעית של מוצאי שבת בברכת המזון, י”א שיאמרו “מגדול” כבשבת ויו”ט.[94] וי”א שיאמרו בסוף ברכת המזון “מגדיל” ישועות מלכו. ולא “מגדול”.[95] וכן הלכה, ומשום דרק בשבת וביו”ט וחול המועד אור ראש חדש, יאמרו מגדול ורמז לדבר “חודש ושבת קרוא מקרא”.[96] ובשבת שחל בו יוה”כ שכולם היו שרויים בתענית, אין אומרים לכו”ע מגדול אלא מגדיל.[97]

 

לשייר מקום פנוי בשלחן זכר לחרבן

לט. אע”פ שצריך אדם העורך שלחנו לכבוד אורחים וכדו’ לחסר ממנו דבר מועט זכר לחורבן[98] ואפשר שזה אף בסעודות מצוה מ”מ בסעודת שבת ויו”ט אין לעשות כן שאין אבלות נוהגת בשבת[99] וכן אפשר שה”ה לסעודת מלוה מלכה[100].

מ. מנהג הנשים לדלות מים מן הבור במוצא שבת, לפי שבארה של מרים  חוזרת על כל הבארות, ומי שזוכה לפגוע במים ההם ושותה מהם יתרפא מכל תחלואיו.[101]

 

 

 

 

לפני סעודה רביעית יאמר:

אַתְקִינוּ סְעוּדָתָא דִּמְהֵימְנוּתָא דָּא הִיא סְעוּדָתָא רְבִיעָאָה דְּדָוִד מַלְכָּא מְשִׁיחָא:

לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוֹ”ד קֵ”י בְּוָא”ו קֵ”י בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יהוה) בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל, הִנֵּה אָנֹכִי בָּא לִסְעֹד סְעֻדָּה רְבִיעִית שֶׁל שַׁבָּת לְלַוּוֹת אֶת הַמַּלְכָּה, וּלְלַוּוֹת אֶת הַנֶּפֶשׁ יְתֵרָה בְּחִינַת חַיָּה שֶׁבָּהּ, הַמִּסְתַּלֶּקֶת עַתָּה, וּלְהַשְׁאִיר בְּרָכָה בְּכָל סְעֻדּוֹתֵינוּ בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי הַחֹל, וּלְהַשְׁאִיר בָּהֶן מִקְּדֻשַּׁת הַשַּׁבָּת. וּבְכֵן בְּכֹחַ סְגֻלָּתָהּ שָׁמְרֵנוּ כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן, וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ מִצַּעַר חִבּוּט הַקֶּבֶר, וְתַשְׁכִּין אֶת נַפְשֵׁנוּ, רוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ, בְּמִשְׁכְּנוֹת מִבְטָחִים. וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ:

 

 

פוסק: הרב שלמה בארי

ספר: סעודת מצווה - מלווה מלכה ור"ח

מקור: קישור לספר ולמקורות באתר דין
http://din.org.il/2012/02/20/%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%94-%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%94/

הלכה למעשה יש להתייעץ עם מורה הוראה

חפשו עוד ב: שבת

חזרה לדף הקודם
הרשמה להלכה יומית
שם:
דוא"ל:
שליחה