חיפוש

חיפוש עפ"י נושאים:

חיפוש חופשי:

שאלה:

האם מותר לשאול ילדה קטנה (כשם ששואלים (ילד קטן) כאשר יש ספק לגבי כשרות האותיות בספר תורה?

תשובה:

שאילת ילדה בכשרות ספר תורה

נשאלתי במה ששואלים ילד קטן לגבי כשרות ספר תורה, האם ניתן לשאול ילדה.

ראשית יש לדעת כי שואלים קטן מהי האות, כאשר ישנו ספק באורך האות או כאשר האות דומה לאות אחרת. אך אין שואלים במקום בו ישנה שגיאת כתיב או אות שבורה (או חלק מהאות מנותק[1]) או חסרה (וכ"כ המהרי"ק בשורש סט. שו"ת הריב"ש קכ). לצערי ראיתי מספר פעמים שאנשים חשובים טועים בזה. וחזיתי דהובא שדין זה גם ביראים (שצט) במצוות תפילין, דהוסיף שמביאים קטן אם נכתבו האותיות כדינן ונקרעו או נמחקו, וכן הובא בשו"ת צמח צדק (יורה דעה רה, א). ועיין בשו"ת משנת רבי אהרן (א אות ג) שהאריך לחקור בפסול האות שאינו ניכר לתינוק.

המקור לשאול קטן הוא מהגמרא במסכת מנחות (כט, ב), שם נאמר: "ראמי בר תמרי דהוא חמוה דרמי בר דיקולי איפסיקא ליה כרעא דוי"ו דויהרג בניקבא אתא לקמיה דרבי זירא א"ל זיל אייתי ינוקא דלא חכים ולא טפש אי קרי ליה ויהרג כשר אי לא יהרג הוא ופסול". וכן פסק הטור (אורח-חיים לו): "ובכל אות שיש בה ספק מייתינן ינוקא דלא חכים ולא טפש אם יכול לקרותה כשר", וכ"כ בביאור הלכה (לב ד"ה 'אות אחת').

בגדר התינוק אומרת הגמרא דצריך שיהא "לא חכים ולא טיפש". ומבואר ברש"י ובט"ז (לב, סקי"א) דמה דהצריכו תינוק שאינו חכם הוא בכדי שלא יבין מתוך העניין. אלא שיודע היטב את צורת האותיות. וכן איתא במשנה ברורה (לב, סקמ"ט-נ): "לא חכם - היינו חכם כ"כ שמבין הענין ומתוך זה הוא אומר האות הנפסק ויהיה מתפרש שפיר, אבל אין נקרא חכם אם הוא חכם בהכרת האותיות היטב ואין מבין מה שכתוב לפניו דזהו ודאי ג"כ כשר. ולא טיפש - טיפש היינו שאינו יודע לקרות האותיות וכל שיודע לקרות האותיות אע"ג דאינו בקי כ"כ בצורת האותיות כל שאומר דאין בו צורת אות פסול הוא", וכן מבואר באליה רבה (לב, סקכ"ה), שולחן ערוך הרב (לב, כ), פרי מגדים (משבצות-זהב לב, סקי"א), ערוך השלחן (לב, לד) ובילקוט יוסף (לב, נז). עוד בזה עיין בשו"ת אמרי יושר (ב, קג), בספר מאסף לכל המחנות (לב, סקקי"ד) ובחזו"א (תפילין ח, סק"ז).

אציין כי בשו"ת אור לציון (ח"ב מד, כז) כתב כי "תינוק שמראים לו אותיות שספק אם צורת אות עליהם, היינו שיהא כבן שש או שבע שנים".

מתוך דברי הגמרא והראשונים לא מצינו חילוק האם המתבונן צריך להיות בן או בת[2] אלא דהעיקר דלא יהא חכים או טיפש. ומה שבדרך כלל שואלים בן קטן ולא בת, זהו מפני שהבנים הקטנים מחנכים אותם להתפלל ולשבת ע"י אביהם בעזרת גברים בגילאים אלו. ומפני דהם מצויים יותר שם, שואלים אותם. אולם נלענ"ד דבמקום שאין בן קטן, יכולים לכתחילה לשאול ילדה קטנה (כשהיא בגדר של לא חכים ולא טיפש). ושמחתי לראות שהכי העלה בשו"ת ויען דוד (א, ג) שאין חילוק בין תינוק לתינוקת, והובאו דבריו ג"כ בספר פסקי תשובות על המשנ"ב (לב הערה 140).



[1]  עיין מרדכי (מנחות צב), משנה ברורה (לב, סקמ"ח) ובביאור הגר"א (לו, ב ד"ה 'לכך'). וכן בשערי אפרים (שער ה, יד), ערוך השלחן (לב, לא-ב). עוד בדינים אלו עיין בהגהות מיימוניות (תפילין א אות צ) ובשו"ת תרומת הדשן (מח).

[2] ובוודאי דבקטנה אין שום בעיה שתתבונן בספר תורה בהגבהתו וכו'.

פוסק: הרב אלחנן נפתלי פרינץ

ספר: שו"ת אבני דרך

מקור: כרך ט

הלכה למעשה יש להתייעץ עם מורה הוראה

חפשו עוד ב: קריאת התורה

חזרה לדף הקודם
הרשמה להלכה יומית
שם:
דוא"ל:
שליחה