חיפוש

חיפוש עפ"י נושאים:

חיפוש חופשי:

שאלה:

מה הם דיני תפילה בתעניות לחייל המשרת בצבא?

תשובה:

התפילות בתענית - אם יש עשרה ולפחות שבעה מתענים בבית הכנסת – אומר שליח הציבור "עננו" בין "גואל ישראל" ל"רפאנו"  וחותם: "העונה בעת צרה". (תקסו,א. ג. מב). שכח לאומרה במקומה – אם נזכר לפני שאמר "ה'" שבסוף ברכת "רפאנו", יאמר "עננו" ויחתום ויאמר שוב "רפאנו". ואם אמר כבר "ה'", יאמרה בברכת "שומע תפילה" ויחתום בה: "שומע תפילה" כיחיד, ולא "העונה בעת צרה". (קיט,ד. מ"ב). וכן, אם אין בבית הכנסת שבעה מתענים, יאמר הש"ץ "עננו" בברכת "שומע תפילה". ש"ץ שאינו מתענה מוטב שלא יעבור לפני התבה בתענית, משום שאינו יכול לומר "עננו". אין ש"ץ אחר, יתפלל ויאמר בברכת "שומע תפילה", "ביום צום התענית הזה" (תקסו,ה מ"ב). אשכנזים נוהגים שיחיד המתענה אומר "עננו" רק במנחה ב"שומע תפילה", וספרדים נוהגים לומר גם בשחרית. ואינו חותם בברכה בפני עצמה, אלא חותם "שומע תפילה". (תקסה,ג). שכח לאומרה במקומה, והגיע לשם ה' שבברכת "שומע תפילה", אינו צריך לחזור (תקסה,ב מ"ב ו), ויאמרה ב"אלוקי נצור" לפני "יהיו לרצון".

אם יש לפחות שבעה מתענים, קוראים בפרשת "ויחל משה" (שמות לב יא) בשחרית ובמנחה. ואם חלה התענית ביום ב' או ה', קוראים בבוקר "ויחל" גם אם יש רק שישה מתענים. ואם אין שישה מתענים, קוראים את הקריאה הרגילה. (תקסו מ"ב יד). לאחר הקריאה אומרים בשחרית חצי קדיש.

האשכנזים מפטירים (במנחה) "דרשו ה' בהימצאו" (ישעיה נה ו) ומסיימים בברכת "מגן דוד", והספרדים אינם מפטירים כלל. מי שאינו מתענה לא יקראו לו לתורה. ואם הוא כהן יחיד בבית הכנסת, יוצא מבית הכנסת. קראו לו לעלות, רשאי לעלות רק בימים ב' או ה' בשחרית. (תקסו,ו; מ"ב כא).

אשכנזים אומרים בשחרית סליחות של אותו יום (אפילו אין שבעה מתענים) ואומרים "אבינו מלכנו" בשחרית ובמנחה.

בחזרת הש"ץ שבמנחה אומר "או"א, ברכנו בברכה המשולשת" וכו'. אם מתפללים סמוך לשקיעת החמה – ועכ"פ לאחר פלג המנחה – ויש כוהנים בבית הכנסת, יעלו הכהנים לדוכן. (קכט,א). כהן שאינו מתענה אינו עולה.

 

פוסק: הרב שלמה מן ההר,הרב יששכר גואלמן, פרופ' יהודה אייזנברג

ספר: דיני צבא ומלחמה

מקור: סעיף 315

הלכה למעשה יש להתייעץ עם מורה הוראה

חפשו עוד ב: צבא

חזרה לדף הקודם
הרשמה להלכה יומית
שם:
דוא"ל:
שליחה