חיפוש

חיפוש עפ"י נושאים:

חיפוש חופשי:

שאלה:

האם מותר לכבס בתשעת הימים?

תשובה:

אשכנזים מחמירים שלא לכבס החל מראש חודש אב, גם אם מדובר בבגדים שילבש אחרי תשעה באב. מי שבגדו התלכלך בכתם ואין הוא יכול להיראות בו לפני אנשים, ואין לו בגד אחר, רשאי לשטוף את הכתם במים, ואם הכתם לא יורד יוכל להיעזר בסבון. והספרדים נוהגים לאסור כיבוס בשבוע שחל בו תשעה באב.
בגדים ומצעים בבתי חולים וכן של ילדים קטנים מלוכלכים אפשר להקל ולכבס בעת הצורך.

פוסק: הרב אליעזר מלמד

ספר: פניני - הלכה

מקור: זמנים, פרק ח סעיף יט וסעיף כ

תשובה נוספת:

מגבות של מקווה או של חדר אוכל בישיבה מותר לכבסן, שהרי מתלכלכות
תדיר ואי אפשר להשתמש בהם יותר מיום או יומיים בלי להחליפם ואין
בכיבוסן משום שמחה.

פוסק: הרב דניאל קליינמאן-

ספר: קובץ בין המצרים- הרב שמואל קמנצקי

מקור: פרק יא עמוד קנה

תשובה נוספת:

פרק ג  -    מאת רבני בית ההוראה המרכזי שעל ידי מכון ירושלים לדיינות

כיבוס – לבישה – קניה- ותיקון בגדים

כיבוס

א)  אסור לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב, וזהו מעיקר הדין, וכן מנהג בני ספרד, אולם מנהג בני אשכנז שלא לכבס מראש חודש ואין להקל בזה כלל. וניקוי יבש גם הוא בכלל האיסור.

ב) איסור כיבוס הוא אפילו אם אינו צריך את הבגדים בתשעת הימים, ואין לכבסם על דעת ללבשם לאחר תשעה באב.

ג) יש אומרים שגם כתם אסור להוריד על ידי כיבוס מקום הכתם, ויש מקילים להסיר את הכתם בכל אופן, ולכן אם יכול להסירו במגבון לח עדיף לעשות זאת כך.

ד) לכל הדעות אם מתבייש לצאת עם כתם זה לרחוב מותר, וכן לכבוד שבת מותר לכבס את הכתם שבבגד.

ה) אף על פי שמעיקר הדין ישנם בגדים שמותרים לכבסם במים בלבד וכד’ וכגון כלי פשתן ישנים מכל מקום נהגו בכל ישראל לאסור הכיבוס בכל הבגדים ואין להקל בזה. ואף בגדי זיעה כגון לבנים וגרביים אין להקל לכבסם אלא אם כן נתלכלכו לו כולם.

ו) בכלל האיסור הוא גם כיבוס מגבות בין של רחצה ובין של ידים, וכן אין לכבס בגדים ישנים שמשתמשים עמם רק לנקיון וכד’.

ז) אסור לכבס מפות, בין מפות מבד ובין מפות מניילון, אולם מותר לנגבם ולנקותם מלכלוך בנקיון קל בניגוב במים ((בשו”ע (סי’ תקנא) מבואר שמטפחות הידיים והשולחן אסור והיינו מפות ומגבות ופשוט שהכוונה רק בכיבוס ולא בנקיון ממה שאכלו עליו, ועי’ לעיל (סעיף ‎ב) לגבי נקיון כתם בבגד.)).

ח) בכלל איסור כיבוס בגדים, נכללים גם כלי מיטה כגון מצעים וציפות וכד’, ולכן גם בתי הארחה אסורים לכבס את כלי המיטה מגבות וכד’ של אורחיהם. אולם יש להקל במקרים כאלו להחליף את המצעים לצורך אורחים חדשים שבאו ואינם יכולים להשתמש במצעים של האורחים שהיו לפני כן ((בשו”ת מנחת יצחק (חלק י סימן מד) הוסיף שאם החליפו לו מצעים שיש להניחם על הקרקע זמן מה ואח”כ יחזור ויפרוס אותם, אך יודיע למלון שלא יחליפו לו את המצעים כל יום.)).

ט) בתי חולים ומושב זקנים מותרים בכיבוס בגדי ומצעי החולים והישישים, הואיל ונעשה למניעת העברת מחלות וכד’ ((פשוט שמותר משום שנכלל בצורך רפואה.)).

י) בגדי קטנים בני שנתיים ושלש מותר לכבס בתשעת הימים, ויש מתירים גם בבגדי ילדים עד גיל שמונה וכד’ ((לד’ השו”ע (סי’ תקנא סעיף יד) אסור לכבס בגדי קטנים ולד’ הרמ”א מותר, ולא כתב הרמ”א איזה גיל ומשמע שבכל ענין מותר וכן פי’ הפמ”ג (ס”ק ל”ט), אולם בלבוש מבואר שיש להקל רק לבני ג’ וד’ וכן נקט החיי אדם (קל”ג סי”ח) והמ”ב סתם ולא פירש, ובספר הל’ ביהמ”צ (פ”ד הערה 24) הביא מהגריש”א שליט”א להקל עד גיל שמונה, ונראה שאם טבע הילד שהוא מלכלך טובא יש להקל. ובשו”ת אור לציון ח”ג פכ”ז כתב שנהגו הספרדים להתיר לכבס בגדי קטנים עד גיל שש ושבע וע”ש בהערה.)), אך ביותר גדולים אין להקל ודינם כגדולים.

יא) אם נתלכלכו בגדיהם או מטותיהם של אנשים גדולים, כגון אלו שאין שולטים בעצמם בשינת הלילה וכדו’ מותר לכבס הבגדים והמצעים. וישתדל לכבס בצנעא ולא יתלה את הבגדים בחוץ לייבשם וכדלהלן.

יב) המכבס בגדי קטנים יכול לכבס כמה בגדים בבת אחת אם מכבסם במכונת כביסה, אולם לתלות את הכביסה יתלה בצנעה ויעשה זאת מעט מעט. אבל כשמכבס ביד לא יכבס אלא כל פעם הצריך לאותו הפעם.

יג) גם מי שאין לו רק בגד אחד אסור לכבסו בשבוע שחל בו תשעה באב, ואם נתלכלך ממש או שצריך לבגד זה לכבוד שבת (כגון שנמצא בדרך ואין לו רק חולצה אחת או מכנס אחד וכד’ ((אבל בגד עליון המנהג בכל אופן שלובשים בגד של שבת.))) מותר לתת לנכרי לכבס.

יד) קודם שבוע שחל בו תשעה באב (וכגון בשנה שתשעה באב חל ביום ראשון), מותר לכבס במקרה כזה.

טו) הנמצא בדרך ואין עמו בגדים נוספים ונתלכלכו בגדיו, ואינו יכול ליתן לכובס נכרי או למי שאינו נוהג איסור עד שבוע שחל בו (כמנהג בני ספרד), יכול להקל ולכבס בגדיו ולא יכבס יותר ממה שיש לו צורך, ואם מכבס במכונת כביסה יכול לכבס כמה שנצרך לשבוע זה ולא יותר.

טז) אך כל זה הוא רק עד שבוע שחל בו תשעה באב (ובשנה שחל תשעה באב ביום ראשון יכול לכבס במקרה כזה כל השבוע). ועיין להלן (סעיף ‎כד) לגבי החלפת בגדים שנתלכלכו.

יז) אסור לגהץ בגדים בתשעת הימים אפילו אם הם מקומטים, אולם לקפל בגדים מותר אף על פי שקיפולם גורם שיתיישרו.

יח) אין להפעיל “מכבסה” בתשעת הימים, ולכן בעל מכבסה אשכנזי, במקום האפשר לא יכבס גם בגדים של הנוהג כבני ספרד, ובמקום הצורך ישתדל שלא יעשה כן בפרהסיא. ובמקום שיש חשש שילכו למכבסה העובדת בשבת ויכבסו בעבור הקונים בשבת יש להקל על פי הוראת חכם.

יט) במקום שצריך להפעיל את המכבסה כדי להתפרנס באותו שבוע מותר על פי שאלת חכם.

כ) מותר לכבס במכבסה לצורך נכרי, עד שבוע שחל בו תשעה באב. ובשבוע שחל בו תשעה באב אסור גם לצורך נכרי, במקום הצורך מותר לכבס לצורך נכרי אף בשבוע שחל בו תשעה באב, אם עושה כן בצנעה ואין להתיר זאת אלא על פי שאלת חכם.

כא) במקום שבגדי הנכרים שונים בצורתם לגמרי מבגדי היהודים או שהדבר מפורסם שמכבס רק לצורכי נכרים, כגון מכבסה שעובדת רק לצורך בית מלון של נכרי, מותר אף בשבוע שחל בו תשעה באב.

כב) לעומת זאת אשכנזי שאסור בכביסה מראש חודש, אסור לו לתת (אם לא במקרים מיוחדים כפי שנתבאר), למכבסה של מי שמותר בכיבוס עד שבוע שחל בו כגון בני ספרד, אף על פי שעל הספרדי אין איסור אלא משבוע שחל בו תשעה באב, אולם אם הביאו לבעל המכבסה בגדים, רשאי לכבסם.

כג) לכבוד שבת כשאין לו בגד אחר ונתלכלך, מותר אף לאשכנזי ליתן לכובס שנוהג היתר עד שבוע שחל בו, או לכובס נכרי.

כד) מכבסה אוטומטית, שהקונים באים ומכניסים את הכבסים למכונה ומפעילים על ידי נתינת מטבע או העברת כרטיס, מותר להשאירה פתוחה בתשעת הימים, אך אין להשאירה פתוחה בתשעה באב.

כה) במקום הפסד קונים, שאם לא יפעיל את המכבסה יאבד רוב הקונים ממנו, כגון בעל מכבסה שיש לו קונים קבועים שאינם שומרי תורה או נכריים, ישאל לחכם איך יפעיל את המכבסה בתשעת הימים.

כו) כמו כן מותר לתת לספרדי לפני ראש חודש שיכבס לו, כשמכבס את בגדיו קודם שבוע שחל בו תשעה באב, אולם אין לו לובשם עד לאחר תשעה באב.

כז) מותר לתת לכובס נכרי את בגדיו קודם ראש חודש, אפילו אם מכבס את הבגדים בשבוע שחל בו תשעה באב.

כח) אם נתן כביסה למכבסה לפני ראש חודש, לכתחילה לא ילך לקחתה עד לאחר תשעה באב, אלא אם כן יש חשש שיאבד וכיוצא בזה.

כט) אסור לתת למכבסה של יהודים שעובדת בתשעת הימים, ואף קודם ראש חודש אסור לתת להם אם יודע שיעשו זאת בתשעת הימים.

ל) היוצא בתשעת הימים למקום רחוק ולא יהיה לו שם מקום היכן לכבס את בגדיו יכול לכבס את בגדיו עד שבוע שחל בו תשעה באב, ואולם בשבוע שחל בו תשעה באב אין להקל אלא על ידי כובס נכרי ובשעת הדחק גדול יעשה שאלת חכם.

לא) מותר לפועל העובד במכבסה של נכריים, לעבוד שם אם המכבסה מכבסת בעבור נכריים ויעשה זאת בצנעה כמה שאפשר, ואם היא מכבסת בעבור יהודים ישאל לחכם.

לב) בכל המקרים שנתבארו אין חילוק בין כביסה במים לבין כיבוס בניקוי יבש ללא מים, וכדלעיל סעיף ‎א).

לג) אשה הזקוקה ללבוש לבנים לצורך ספירת שבעה נקיים, מותרת לכבס את בגדי הלבנים אם אין לה מכובסים לפני ראש חודש, ואפילו בשבוע שחל בו תשעה באב מותרת לכבס.

לד) בתשעה באב עצמו, אם יש לה חלוק בדוק ויפה שהשתמשה בו תשתמש בו, ואם אין לה חלוק בדוק ויפה יכולה ללבוש לבנים, ואם אין לה לבנים מכובסים יכולה לכבס על ידי נכרית.

לה) מותר להבריש את הכובע ולצחצח את הנעלים עד תשעה באב.

לו) אסור ללבוש בגדים מכובסים, אפילו הם ישנים. ובוודאי שאסור ללבוש בגדים חדשים (אפילו אם אין צורך לברך עליהם שהחיינו כחולצות וכד’) ((טעם איסור לבישת בגדים ישנים מכובסים הוא משום לאחר כיבוסם נראים כחדשים ואם כן כל שכן שבגדים חדשים אסור ללבוש.)), ואיסור זה הוא גם כן מראש חודש.

לז) לבני ספרד המנהג גם בלבישת בגדים מכובסים או חדשים שאין מברכים עליהם שהחיינו, הוא רק משבוע שחל בו, ולכן בשנה שחל תשעה באב בשבת או ביום ראשון, מותר להם ללבוש כל השבוע בגדים מכובסים.

לח) אם נתלכלך לו בגדו יכול להחליפו אם אינו יכול לצאת עמו כך ((עי’ פ”ת יו”ד סי’ שפ”ט סק”ב בשם לחמי תודה להתיר אפילו בתוך ז’ ימי אבילות במחליף לצורך כגון שהחלוק מלוכלך וכן הוא בקיצור שו”ע סי’ רי”א ס”ח וכ”ש בנידון דידן.)). ולגבי כיבוסו עי’ לעיל (סעיף ‎ד).

לט) אדם שסובל מריח רע של זיעה, ונמצא עם אנשים אחרים, ואין לו בגדים מוכנים מלפני ראש חודש, יכול בדיעבד להחליף לבגד מכובס, ולכתחילה אין לעשות כן, ולכן יש לאדם המכיר בעצמו שמזיע הרבה, ישתדל להכין מספיק בגדים מערב ראש חודש, אם יש באפשרותו הכלכלית לעשות כן ((אור לציון ח”ג סי’ כ”ז אות א’ בהערה.)).

מ) בגדים שרגילות שיהיה בהם זיעה רבה וקשה להכינם מערב ראש חודש, יש להקל בשעת הדחק.

מא) יכין כמה בגדים שצריך ללבוש קודם לראש חודש, ויכול ללבוש כמה בגדים זה על גבי זה למשך שעה קלה ודי בכך.

מב) לדעת הרמ”א, אסור ללבוש בשבת חזון בגדי שבת מפני שנראים כחדשים. וכן נוהגים גם היום בכמה קהילות. אולם מנהג רוב העולם כיום, להקל בשבת ללבוש בגדי שבת, מאחר ואין אבילות בשבת, והוא כדעת האריז”ל והגר”א. וכך הוא המנהג בארץ ישראל.

מג) במוצאי שבת, אין צריך להחליף מיד את הבגדים של שבת. ויכולים להישאר עמם עד שיפשיטם בלילה ((עי’ מ”ב סי’ תקנ”ט סקל”ד שכתב לגבי ברית מילה בתשעה באב שפושטים את הבגדי שבת אחר המילה ומבואר מדהשמיטו הפוסקים דין זה בכל ברית מילה בתשעת הימים דמותר להמשיך לילך עם בגדי השבת וכמו כן במוצאי שבת דדין אחד לזה, וביותר נראה דהרי מבואר בפוסקים דדין אבילות דתשעת הימים כדין אבל בתוך ל’ יום ולא מצאנו שאסור לאבל בתוך ל’ יום לילך עם בגדי שבת במוצאי שבת ורק בתוך ימי אבילותו פושטים מיד את הבגדי שבת וכמו במוצאי שבת כשחל בו תענית תשעה באב.)).

מד) אף לנוהגים כהרמ”א, ואינם מחליפים לבגדי שבת, יכולים להחליף את בגדי הזיעה כגופיה וגרביים וכד’, שאין זה בכלל האיסור ((רמ”א ומ”ב שם. ועי’ פמ”ג א”א סק”ב שמסתפק בנעלי שבת אם מותר וע”ש שכתב שאפשר רק כתונת לבד ובשע”ת העתיק ממנו להיתר אולם להנ”ל הפמ”ג נשאר בספק בזה.)).

מה) שבת שקודם שבת חזון, וכגון שנה שחל ראש חודש ביום ו’ או ביום שבת, וישנם שתי שבתות בין ראש חודש לתשעה באב, מותר (לכל הדעות ואף לנוהגים כהרמ”א) ללבוש בגדי שבת כרגיל.

מו)  כל מה שנתבאר להקל בלבישת בגדי שבת אין הדברים אמורים אלא בבגדי שבת ישנים, אבל בגדים חדשים אסור ללבוש בין בשבת ראשונה ובין בשבת שניה, וזהו לכל השיטות.

מז) אסור להכין בשבת בגדים לימות החול, אם לא הכין מערב ראש חודש, ואם לובשם שעה או שתיים שאין ניכר שעושה כן לצורך ימות החול, מותר.

מח) אין להקל ללבוש בגד חדש בברית מילה, וכשעושים ברית לתאומים וצריך דבר חדש לברך שהחיינו על הברית השניה, יברך על פרי חדש ולא על בגד חדש.

מט) יש להתיר ללבוש בגדי שבת לצורך שידוכין, וכן מותר לחתן ולכלה ללבוש בגדים נאים לכבוד מסיבת כתיבת תנאים וכד’, וילבשו דווקא בגדים מכובסים אך לא בגדים חדשים.

ספר: רבני בית ההוראה המרכזי שעל ידי מכון ירושלים לדיינות

מקור: http://din.org.il/2015/07/18/%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/3/#כיבוס - לבישה - קניה- ותיקון בגדים

הלכה למעשה יש להתייעץ עם מורה הוראה

חפשו עוד ב: תשעת הימים

חזרה לדף הקודם
הרשמה להלכה יומית
שם:
דוא"ל:
שליחה