חיפוש
שאלה:
האם מרצה חייב לציין את המקורות שהשתמש לצורך הרצאתו?
תשובה:
האומר דבר תורה של אחרים בשם עצמו, עובר על "גניבת דעת" והדבר אסור כמו שאסור לרמות את חברו. ויש שפסקו שעובר ממש על איסור גזל.
פוסק: הרב יום טוב זנגר
ספר: מעדני יום טוב
מקור: חלק י קובץ בין אדם לחברו סימן ה וראה מהר"ם שייק יו"ד סימן קנו ושו"ת מחנה חיים חו"מ חלק ב סימן מט
תשובה נוספת:
כאשר אדם מצטט דבר שנכתב על ידי אדם אחר דיי יציין שם הספר.
פוסק: הרב אלחנן נפתלי פרינץ
ספר: שו"ת אבני דרך
מקור: חלק יב סימן רכה
תשובה נוספת:
האומר דבר תורה שלא חידש בעצמו בדבריו, אלא קרא או שמע מאחר, צריך לומר בשם אומרו. ולדעת פוסקים יש בכך עוון חמור.
אולם אם ידוע שהדרשן הנו תלמיד מובהק של רב מסויים, אינו חייב להזכיר זאת כיוןן שברור לכלם שהדברים הם משל רבו.
אולם אם ידוע שהדרשן הנו תלמיד מובהק של רב מסויים, אינו חייב להזכיר זאת כיוןן שברור לכלם שהדברים הם משל רבו.
פוסק: הרב הלל יצחק הלוי
ספר: משפטי הלוי
מקור: חלק ב סימן ה וראה מגן אברהם או"ח סימן קנו
הלכה למעשה יש להתייעץ עם מורה הוראה
חפשו עוד ב: גניבה וגזילה
