החזון איש סובר שבכדי להפריש תרומות ומעשרות אין הכרח להבין את נוסח ההפרשה, וגם אין הכרח לקוראו. לכן אדם  שאינו מסוגל לומר את נוסח ההפרשה, כיוון שאינו מבין את הנוסח, ואינו יודע מהי תרומה ומהו מעשר, רשאי להסתפק באמירה שמביעה רצון כללי להפריש תרומות ומעשרות כדין, יפריש יותר מאחוז מהפירות ל"תרומה, ול"תרומת מעשר" ובשנת מעשר שני יניח מטבע לחילול "המעשר השני" ויאמר : כל ההפרשות וחילול מעשר שני יחולו כמו שכתוב בנוסח שברשותי. ובכך יצא ידי חובת הפרשת תרומחות ומעשרות. ( חזו"א דמאי טו,ו מנח"י א, ח).