חיפוש
שאלה:
מי שהלך לבית הכנסת ותפילת מנחה ונזכר שלא עשה עירוב תבשילין, מה יעשה?
תשובה:
מי שהלך לבית הכנסת לתפילת מנחה ונזכר שלא עשה עירוב תבשילין, וחושש להפסיד תפילת מנחה, יכול לומר (ע"פ תפארת ישראל) : פת ותבשיל אקחנו כשאבוא לביתי יהיה מעכשיו עירוב תבשילין - ויברך. כשיבוא לביתו יפריש פת ותבשיל ויניחנו לשבת.
יש עצה נוספת (מטה אפרים) להכנס לשכן שליד בית הכנסת ויקבל ממנו פת ותבשיל ויעשה בזה עירוב תבשילין.
יש עצה נוספת (מטה אפרים) להכנס לשכן שליד בית הכנסת ויקבל ממנו פת ותבשיל ויעשה בזה עירוב תבשילין.
פוסק: הרב שמחה בן ציון א. רבינוביץ
ספר: פסקי תשובות
מקור: חלק חמישי סימן תקכז סעיף ו וראה תפארת ישראל, ביצה, פ"ב מ"א, בועז וכן מטה אפרים סימן תרכה' סעיף לג, לז
תשובה נוספת:
מצווה על גדול העיר, כלומר על רב המקום, להניח 'עירוב תבשילין' עבור כל בני המקום. ועל ידי העירוב שלו יהיה מותר גם למי שלא הניח 'עירוב תבשילין' מחמת אונס או שכחה, לבשל מיום טוב לשבת. וכן מי שאינו יודע להניח 'עירוב תבשילין', יכול לסמוך על העירוב שגדול העיר מניח. אבל מי שיכל להניח עירוב ועבר ולא הניח, כיוון שביטל את המצווה להניח עירוב, אינו יכול לסמוך על העירוב של גדול העיר. וכן מי ששכח פעמיים רצופות להניח עירוב, בפעם השנייה דינו כמי שלא הניח בפשיעה, ואינו רשאי לסמוך על העירוב של גדול העיר. אבל מי ששכח פעם אחת, ובפעם הבאה זכר, ושוב שכח, אינו נחשב כפושע והעירוב של גדול העיר מועיל לו.[5]כדי שהעירוב יועיל לכולם הוא צריך להיות שייך לכולם, לשם כך צריך לעשות פעולת.
פוסק: הרב אליעזר מלמד
ספר: פניני - הלכה
מקור: מועדים פרק ח סעיף ד
הלכה למעשה יש להתייעץ עם מורה הוראה
חפשו עוד ב: יום טוב
