המהר"ל  (נתיב הביטחון,א) מסביר, שהביטחון ברבש"ע צריך להיות בלתי מוגבל- "עדי עד". גם כאשר ההגיון אומר שאין סיכוי,  ולפי סדר הטבע נראה שלא תהיה הצלה - אעפ"כ "בטחו בה' עדי עד". למה? "כי בי-ה ה' צור עולמים" - מפני שהוא יוצר הכל. רבש"ע ברא את העולם הבא והעולם הזה ביו"ד וה"א ³ . הוא בורא הכל! כל הטבע נתון לשליטתו ולמרותו, וממילא מי שבוטח ברבש"ע, מתעלה מעל סדרי המציאות.

אם ישאל אדם: הרי אנחנו רואים שלפעמים אף על פי שבוטחים, לא מגיעה הישועה?! שתי תשובות בדבר: ראשית, צריך לבדוק האם מידת הביטחון היתה מלאה ואבסולוטית. רק מידת הביטחון המלאה, יכולה לשנות טבעם. שנית, ביטחון ברבש"ע פועל גדולות ונצורות, ואף על פי שנראה לנו לעיתים שזה לא עזר, זה בעיניים שלנו, אבל מצד האמת זה כן עזר. בעיניים הפשוטות, המציאות הולכת ומחמירה, אבל במבט ארוך טווח, רחוק, מתברר למפרע שלכל העניין הזה היתה מגמה עליונה.

אין לראות את הדברים למחצה, לשליש ולרביע. "ביטחו בה' עדי עד"- מידת הביטחון חייבת להיות אבסולוטית, לדעת שרבש"ע טוב, רוצה להיטיב ⁴ , ויכול הכול. כל המאורעות הקשים שאדם מבקש מרבש"ע לצאת מהם, מתחנן ומתפלל, המאורעות הפרטים והמאורעות הכלליים, אם האדם יהיה מלא ביטחון, הוא יגרום להמשכת שפע ולתיקונים גדולים. לפעמים התוצאות נראות באופן מידי, ולפעמים רק לאחר זמן רב, וזה עניינה של מידת הביטחון, לא ליפול באמצע הדרך, אלא להמשיך הלאה. לא להיות קצרי רוח, לא לשאול שאלות ולא להתפלא על דרכו של רבש"ע. (מאת הרב זלמן מלמד http://www.yeshiva.org.il/midrash/19