שביעית משמטת את כל סוגי ההלוואות שזמן הפרעון של ההלוואה נקבע מועדו לפני תום שנת השמיטה. בין אם נעשו בשטר או בעל פה. אם הלווה נתן משכון למלווה כנגד סכום ההלוואה אזי החוב אינו נשמט.
המלווה חלב, ביצים וכל מצרכי מזון והיה צריך להחזירם לפני סיום השמיטה הרי הם נחשבים כהלוואה והשמיטה משמטת אותם.
כמו כן שכר עבודה, חובות וקנסות שנפסקו בבית דיו, חוב לקופת גמ"ח, קופת צדקה אינם נשמטים.
הקונה מוצר בחנות אין חוב זה נשמט בשמיטה, אולם אם הצטברו לקונה חובות לבעל החנות וסיכם עם בעל החנות את כל חובותיו ודרכי התשלום הרי אז זה נחשב להלוואה ושנת השמיטה משמטת.

לעניין תקנת פרוזבול ראה שאלה אחרת.