הזוכה לקיים מצוות כתיבת ספר תורה ורוצה ליתנו לבית הכנסת, יזהר דשלא להקדישנו לבית  הכנסת, כי בכך מפסיד את המצווה ויצטרך כעת לכתוב ספר תורה חדש. וש הסוברים שגם אם הקדיש את נספר לא פקעה ממנו המצווה. וטוב יותר שלא יקדיש והספר ישאר בבעלותו.

יש אומרים שאם הקדיש את הספר לבית כנסת  לא יצא ידי חובת כתיבת ספר, וצריך לכתוב ספר אחר. ואחרים סבורים שאין זה משנה ורשאי להקדישו כיוון שעיקר המצווה להכין ספר ולקרות בו וזה אכן מתקיים. לכן כאשר נותן לבית הכנסת יתנה שאינו נותן לחלוטין אלא להשתמש בו ואם ירצה לחזור בו לקחת את הספר למקום אחר יהיה רשאי.