חיפוש

חיפוש עפ"י נושאים:

חיפוש חופשי:

שאלה:

מדוע לא אומרים תחנון אחרי שבועות עד יב בסיון?

תשובה:

בשלושת הרגלים הקריבו ביום הראשון של החג קרבן עולה ושלמים, שנקראו 'עולת ראיה' ו'שלמי חגיגה'. מי שלא הקריבם ביום הראשון, יכול היה להשלים את חובתו ולהקריבם עד סיום החג, כלומר עד שביעי של חג הפסח ועד שמיני עצרת (חגיגה ט, א). ואם לא הקריבם בחג השבועות, אפשר להשלימם בששת הימים שלאחר חג השבועות, שכשם שבפסח אפשר להביא את העולה והשלמים במשך שבעה ימים, כך גם בחג השבועות.

ששה הימים אחר שבועות ראויים להשלמת קרבנות חג השבועות, ויש בהם שמחת חג במידה מסוימת, ולכן נוהגים שלא לומר בהם תחנון. 

פוסק: הרב ישראל מאיר הכהן מראדין

ספר: משנה ברורה

מקור: סימן קלא, לו - וכן במגן אברהם, חגיגה יז ע"א, ובא גם בפניני הלכה מועדים, יג

תשובה נוספת:

אין אומרים תחנון: שבת, ראש חודש, יום טוב, חול המועד, חנוכה,פורים, כל חודש ניסן, ל"ג בעומר, מראש חודש סיון עד י"ב בו, ט"ו באב, בין יום כיפור לסוכות, טו בשבט.
בכל יום שאין אומרים תחנון אין אומרים אף במנחה שלפניו.
הנמצא במקום בו לא אומרים תחנון בתאריך פטירת צדיק, אדמו"ר ורוצה בכל אופן לומר תחנון, רשאי לומר ואין בזה לא תגודדו. 

הערת מנהל האתר:
גם אין אומרים תחנון ביום העצמאות, הזכרון ויום ירושלים ובמנחה שלפניהם, ראה שאלות נפרדות.

פוסקים: הרב יצחק יוסף, הרב עובדיה יוסף

ספר: ילקוט יוסף קצוש"ע - תשס"ו

מקור: פרק טו' סעיפים יז-יח

הלכה למעשה יש להתייעץ עם מורה הוראה

חפשו עוד ב: תפילה כללי -שונות

חזרה לדף הקודם
הרשמה להלכה יומית
שם:
דוא"ל:
שליחה