לדעת המחמירים, כשם שאסור להרוג ילד שסובל מתסמונת דאון כך אסור להרוג אותו בהיותו עובר.  ולכן אין להתיר לאשה כזו להפיל את עוברה (הרב פיינשטיין באג”מ חו”מ ח”ב סט).

הרב גורן גם לא התיר להפיל עובר שסובל מתסמונת דאון. ורק כאשר ישנו חשש שבעקבות לידתו האיזון המשפחתי יתערער ויסכן את בריאות נפשו של אחד ההורים, התיר לבצע הפלה (תורת הרפואה עמ’ 192).

ולדעת המקילים, כאשר קשה להורים להתמודד עם הקשיים הכרוכים בגידול ילד שסובל מתסמונת דאון, והדבר גורם להם צער רב, מותר להפיל. שכן לדעתם הפלה אסורה משום חבלה והשחתה, וכדי למנוע צער גדול מהיילוד החולה ומההורים, מותר לבצע הפלה (ציץ אליעזר ט נא, שער ג; יג קב, ו; יד קא-קב; הרב ישראלי בעמוד-הימיני לב). וכבר למדנו בהלכה ג’, שבשעת הדחק אפשר לסמוך על דעת המתירים, אלא שכאן מדובר בבעיה שלא תמיד מצדיקה הפלה, שכן יש משפחות שלמרות הקשיים הגדולים מצליחות להתמודד עם האתגר של גידול של ילד עם תסמונת דאון, וההתמודדות אף מפתחת אותם. לכן יש צורך בשיקול דעת נוסף לגבי מצבה של המשפחה, והתייעצות זו צריכה להיעשות עם תלמיד חכם מובהק.[אם אפשר, עדיף לבצע את ההפלה לפני סוף החודש השלישי, שכן לדעת יבי”א (ח”ד אה”ע א), יש סוברים שהאיסור החמור מתחיל רק לאחר שלושה חודשים.