הצעה לנוסח חליפי

הנוסח שהובא לעיל הוא הנוסח שהתקבל בדורות האחרונים, והוא הנוסח המודפס (בשינויים קלים) ברוב הסידורים. אולם יש לדעת שאין זה נוסח מחייב, אלא זו אפשרות בלבד.[1] להלן נציע נוסח אחר, המוסיף מעט "טירחה" בהפרדת הפירות, אך יתרונו בכך שהוא מפשט את התהליך ומקל מאוד על הבנתו:

(לפני ההפרשה מרטיבים את הידים, כדי לטמא את הפירות המיועדים לתרומה ותרומת מעשר.)

בטבל ודאי מברכים: "ברוך אתה א-דוני אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו, וציוונו להפריש תרומות ומעשרות".

תרומה גדולה: מפרידים מן הפירות חתיכה קטנה, בגודל כלשהו, ואומרים: "הרי זו תרומה גדולה".

מעשר ראשון ותרומת מעשר: מפרידים חתיכה נוספת, בגודל מאית (או מעט יותר) מן הפירות שנשארו, ואומרים: "המאית שנמצאת בצפון החלק הזה, ועוד תשע מאיות בצפון שאר הפירות, הרי הם מעשר ראשון. מאית זו, הרי היא עכשיו תרומת מעשר" (כדי שיהיה ברור לו מה הוא מפריש ומה הוא קובע, נכון להצביע על כל חלק בשעה שקובע אותו כמעשר או כתרומת מעשר).

מעשר שני: "ומעשר שני, הרי הוא בצד הדרומי של שאר הפירות".

מעשר עני: "ואם צריך מעשר עני, יהא מעשר עני בצד הדרומי של שאר הפירות".

בטבל ודאי, בשנת מעשר שני, מברכים: "ברוך אתה א-דוני אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו, וציוונו על פדיון מעשר שני".

ואומרים (בין בספק ובין בודאי): "מעשר שני זה, הוא וחומשו, יהיו מחוללים על פרוטה ורבע במטבע המיוחדת לי בקרן שבה אני מנוי / במטבע שייחדתי לצורך חילול מעשר שני".---