על פי הטעם המובא בתרומת הדשן (רסט): "נקבעה בליל שבת משום שזה הזמן הנוח לאנשים", לכאורה יהא מותר להזיז את שלום הזכר לשבת בבוקר, דהרי לרבים בשעה כה מאוחרת אין הזמן נוח.

יש לעיין האם לטעם הט"ז (יורה-דעה רסה, סקי"ג): "דאז הכל מצויים בבתיהם וזה ישוע הבן", שייך גם בשבת בבוקר. ובוודאי דלטעמים ש"לא תביאו לפני קרבן עד שתעבור עליו שבת" (ויקרא-רבה אמור כז) וכן אבלות על תורתו ששכח (דרישה) יכולים לקיים את השלום זכר בשבת בבוקר. ומצאתי מפורש בערוך השלחן (יו"ד רסה, לז) את הדברים הבאים: "ועוד כתב דנהגו לעשות סעודה ומשתה בליל שבת לאחר שנולד זכר נכנסים אצל התינוק לטעום שם והוא ג"כ סעודת מצוה עכ"ל. ואין הלשון מדויק שמתחיל בסעודה ומשתה ומסיים בטעימה ובאמת אין המנהג בסעודה רק בטעימת פירות וקורין זה בן זכר ולמחרת בשבת אחר התפלה נכנסים אצל היולדת ליתן מז"ט וקורין לזה שלום זכר".

אולם, למרות שמדברינו עולה דניתן להתיר ולקיים את השלום זכר בשבת בבוקר, נראה דאין לזלזל ולעקור מנהגים קדומים, ולפיכך עדיף שימשיכו לשמר את המנהג הקיים ויעשו את השלום זכר בערב, לפרק זמן קצר. אך במקום צורך גדול, שלא ניתן לעשות בערב אף לזמן קצר, יש להקל ולקיימו ביום.