בספר דברים, טו א-יא מוזכרת מצוות שמיטת כספים. המצווה היא להשמיט את כל החובות הכספיים שחייב אדם לחברו. ומצות לא תעשה שלא לתבוע חובות מחברו אחרי שנת השמיטה. וכן שלא להמנע להלוות כסף לחבירו לפני שנת השמיטה מחשש שהחוב ישמט. שמיטת כספים משמטת בסוף השנה השביעית. שמיטת כספים הנה על פי רוב הפוסקים מדרבנן ונוהגת בארץ ובחוץ לארץ.
באופן מעשי, כל חוב שהגיע פרעונו לפני סוף השנה השביעית, בטל בסוף השנה השביעית לפני תחילת השנה השמינית. אם זמן פרעון החוב הוא בשנה השמינית או אחר כך אזי החוב אינו בטל בסוף השביעית. שמיטת כספים נוהגת גם בנשים וגם בחוב לילד קטן בר דעת.
נוסח לדוגמא http://dintora.org/print_page/articles/312