מי שהתנדב לתרום כליה ( או מח עצמות) לאדם חולה, רשאי מבחינה משפטית להתחרט מפחד  אם התחרט לאחר שהתחיל התהליך הרפואי המעשי בחדר הניתוח. אלא שאז עובר על איסור של "לא תעמוד על דם רעך" ועל גרמא של שפיכות דמים.

גם כאשר אשתו מתנגדת לתרומתו, מידת חסידות היא לתרום (אלא אם יגרום הדבר חלילה לגירושין) . ואם מדובר במקרה שרוצה למכור את הכלייה תמורת כסף בגלל מצוקה כספית של המשפחה, אזי נראה שאין לעשות זאת בניגוד לרצון האשה.
וכן במקרה שהורים מתנגדים שבנם יתרום כלייה אינו חייב להתחשב בדעת ההורים,  כיון שכל המציל נפש אחת מישראל כאילו  קיים עולם ומלואו. אולם אם הוריו עלולים לחלות ולהיהסתכן מתוך עגמת נפש בגין תרומתו אזי ישמע בקולם.
אשה הרוצה לתרום כלייה ובעלה מתנגד, מסתבר שלא יכולה למנוע ממנו לגרשה, אך מסתבר גם שאינו יכול למנוע ממנה לתרום כלייה ובפרט כשרוצה לתרום לאחיה.